תפוחי אדמה בריאות או למות?
או במילים אחרות תפוח אדמה בריא? שאלה שאנחנו מקבלים כל הזמן, וממש לא מזמן?
יצא מחקר מרתק שחושף הכל, גם לגבי תפוח האדמה וגם לגבי פחמימות מורכבות ועמילן עמיד
המחקר – תפוחי אדמה בריאות או למות?
בשביל שתביני אותו ותוכלי ליישם, חשוב שתדעי מה זה עמילן עמיד.
עמילן עמיד זו קטגוריה של פחמימות מורכבות שכמעוט ולא מתעכלות
עד שהן מגיעות למעי הדק.
עמילן עמיד (RS), פועל כפרה-ביוטיקה במעי הגס, וע״י כך תומך בחיידקי מעיים מועילים.
עמילן עמיד נמצא במספר מזונות, כולל דגנים מלאים, בננות ירוקות,
באורז ותפוחי אדמה שבושלו וצוננו (עמילן עמיד נוצר בקירור ונשאר גם לאחר חימום חוזר).
האם הוספת תפוחי אדמה לתזונה במקום דגנים מזוקקים
יכולה להשפיע על המיקרוביוטה של המעיים ו/או להגביר את ה-SCFAs
(חומצות שומן קצרות שרשר) בצואה?
המחקר
מחקר אקראי מבוקר זה גייס כ- 50 מבוגרים, שחולקו אקראית לשתי קבוצות.
המשתתפים קיבלו מדי יום תוספות מוכנות ומקוררות/קפואות:
4 שבועות של מנות תפוחי אדמה או דגנים מעודנים, ולאחר מכן תקופת
׳׳מנוחה׳׳ של 2-3 שבועות, ולאחר מכן 4 שבועות של המנה השנייה.
דגימות צואה נאספו מכל משתתף בקו הבסיס, לאחר שבועיים ו-4 שבועות של כל מנה.
התוצאות
הייתה חפיפה ניכרת בכמות ה-העמילן במנות תפוחי האדמה והדגנים,
אך מנות תפוחי האדמה סיפקו בממוצע 1.74 גרם יותר עמילן עמיד ליום מאשר מנות הדגנים.
עם זאת, למרות עלייה מתונה בצריכת העמילן, לא היה הבדל משמעותי ב-SCFA
( חומצות שומן קצרות שרשרת) הקבוצות ולא היה שינוי משמעותי מקבוצת הביקורת.
גיוון אלפא של מיקרוביום במעיים (בתוך מגוון מינים של המדגם) היה נמוך במקצת
אך משמעותית במהלך צריכת מנות תפוחי אדמה מאשר במהלך צריכת מנות דגנים מזוקקים;
עם זאת, אף אחד מהם לא היה שונה באופן משמעותי מקו הבסיס.
לא היו הבדלים או שינויים משמעותיים בגיוון בטא (מגוון מינים בין המדגם).
דגימות צואה שנאספו במהלך צריכת תפוחי אדמה היו בעלי שפע גבוה יותר באופן
משמעותי של שני מיני חיידקים, Hungatella xylanolytica (המכונה Bacteroides xylanolyticus)
ו-Roseburia faecis, מין המייצר בוטירטים.
לסיכום:
התשובה לשאלה: תפוחי אדמה בריאות או למות? או במילים אחרות האם תפוח אדמה בריא?
די ברורה.
נראה שלתפוח אדמה יצא שם רע, ואין באמת השפעה ניכרת לרעה על הגוף שלנו.
הקרדיט מיועד לאתר:
examine.com
