מה זה אכילה רגשית? זה הרצון להכניס קלוריות לגוף בלי קשר למנגנוני הרעב הפיזיולוגים אצלך.
זה הכל.
מחר. מחר זה ייקרה. הערב כבר מתקרב, רואים את הירח לצלילי
מכוניות בודדות שעוברות וצופרות כמו משוגעות… כנראה ילדים, ככה זה בחופש הגדול.
אבל מחר אני מבטיח שיהיה יותר טוב. זה כבר מזמן לא בשביל
המראה, זה הרבה יותר מזה, זה כבר בשביל הגאווה
העצמית שלי, שגם ככה בתחתונים.
אכלתי אכלתי ואכלתי.
לא הבנתי האם זו אכילה רגשית, לא ידעתי מה זו אכילה רגשית … פשוט אכלתי.
אני משתף אותך במשהו מאוד אישי כאן.
אם אתמול היה טוב אז יהיה גם מחר. אז לא, אתמול לא היה טוב, ומחר?
. . . אם זה ימשיך בדרך הזאת.
היום גיליתי משהו שסידר לי כמה ברגים אי שם עמוק במוח.
אם את קוראת את השורות האלה עכשיו, את בטח יודעת שאני עולה בכוונה במשקל עד ל100 ק"ג, בשביל להבין את תהליך ההרזיה שאני מעביר המון נשים, הרבה יותר לעומק. מה גיליתי את שואלת?
במצב כזה . . . הסף "שבירה" הופך להיות דקיק כמו סימנייה.
זה מדהים איך החשיבה שלי משתנה, במשקל של 77 ק"ג, "אין שום סיכוי שאני עולה עוד 0.3 גרם" הייתי אומר… עכשיו? שייפול העולם, עוד 1-2 ק"ג לגוף שלי לא יהרגו אותי.
הנה 4 המסקנות שיעזרו לך להימנע ממצבים של שנאה עצמית, אכילה רגשית וכל המסביב:
2) תזהי מתי הרגעים הקשים שלך במהלך היום.
3) תאכלי חלבון בזמנים הקשים האלה, זה מוריד את הרצון למתוקים/מלוחים.
4) תייצרי הרגל. זה נשמע כל כך עלובבבבבבב. אבל תקשיבי, תייצרי את ההרגל הזה בכוח, במשך 21 יום, ומבטיח לך שהציפורים יתחילו לשיר לך שירי ראפ בבוקר מרוב אושר.
עם מה שרשמתי ומה הדרכים שלך לפתור "נפילה חד פעמית"?
נ.ב
אני יודע שלפעמים הפוסטים האלה יכולים להיות קצת לא ׳׳פוליטיקלי קורקט׳׳
ורציתי לומר לך משהו על זה.
אם זה לא מוצא חן בעינייך, יש לך עוד עשרות(נראה לי מאות)
של חברה טובים שמדברים יפה ומעודן על הרזיה.
אני לא כאן בשביל לייפות את המציאות.
כמובן ששום דבר כאן לא בא במטרה לפגוע באף אחד.
המטרה שלי היא אחת: לעשות את נשות ישראל מאושרות יותר מהמראה שלהן זה הכל.
אם זה היה בוטה לך מדי… כנראה שאסור לך אפילו לחשוב
על לקרוא את המכתב הבא. רמז: הוא יהיה די חריף, אז תביאי הרבה מים 🙂
