הדרך שבה את מדברת עם וליד הילדים והמשפחה שלך תשפיע על המראה שלהם, על הביטחון העצמי שלהם ואיך אם ייראו בעיני עצמם,ושלך.
והנה מסר קטן מהילד שלך (שהגוף והנפש שלו מתחננים שתקראי ותיישמי):
אמא יקרה,
אני מתחנן אל תגידי לי לאהוב את עצמי כמו שאני כשאני רואה
אותך מנסה להכנס במשך דקות ארוכות לבגדים שקטנים עלייך
ב-2 מידות, רגע לפני ששמת עלייך כל מיני מחטבים למיניהם,
במקום ללכת ולעשות ספורט.
זה נותן לי מסרים סותרים.
אמא יקרה, כשאת אומרת לי לקנות את השוקולד שנמצא בקופה
בסופר כי זה ״ 3 ב-10 ש״ח״ במקום 1 ב-7 ש״ח ״ את מלמדת
אותי לצרוך יותר ממה שאני צריך.
אני מעדיף לאכול שוקולד 1 ב-7 ש״ח אחת ל-3 ימים, מאשר לקנות 3 שוקולדים ב-10 ש״ח ולאכול חפיסת שוקולד כל יום.
לא, לא הפסדתי כסף ואפילו חסכתי 3 שקלים, אבל חסכתי לי גם בריאות.
אמא יקרה,
בבקשה תפסיקי להגיד לי לצאת קצת יותר עם חברים ולעזוב את המחשב,
כשאני רואה אותך בסוף כל יום גוללת בפייסבוק, רואה סרטונים של חתולים מקפצים ומדברת עם רותי, שאת חייבת להתחיל להתאמן.
״יום ראשון מתחילות לעשות הליכות״ – אני שומע את זה כבר 3 שנים.
אמא אהובה,
כשאת מספרת לי כמה חשוב לא לשפוט אנשים לפי מגזר, דת, מין
או המשקל שלהם … ושעה אחרי זה שאני שומע ממך איך המגישת
חדשות השמינה – אני לא מצליח להבין למה זה חשוב האם
״היא באמת עלתה 5 ק״ג בשבועיים?! אולי זה הורמונים?! או שזו הזווית צילום?!״
באמת לא מצליח להבין.
אמא,
אני עדיין לא מצליח להבין את החשיבות של הפעילות הגופנית …
הרי הסופר נמצא 5 דק׳ הליכה מאיתנו, אז למה להזמין משלוח?
ולא, התירוץ של ״אני לא יכולה לסחוב״ לא תופס על 5 שקיות
במבה, 3 ביסלי, וכמובן 2 פחיות של קולה זירו.
ועוד משהו חשוב …
בימי שישי כשאנחנו אוכלים עם כל המשפחה,
אני לא תמיד רוצה לסיים הכל מהצלחת. כי
אני אוהב להקשיב גם לגוף שלי. יכול להיות ששמתי קצת
יותר מדי אוכל הפעם … אבל זה לא אומר שאני צריך
להפוך את הגוף שלי לפח אשפה.
אמא יקרה, אם אני רוצה לאכול משהו טעים,
בבקשה אל תעירי לי על זה. אכלתי היום ירקות.
גם פירות. ואפילו פחמימות מורכבות עם חלבונים.
עכשיו בא לי לאכול משהו טעים בלי ערכים תזונתיים בכלל – כי זה
פשוט טעים, ואני אוכל את זה פעם ביום. מותר לי.
אגב,
זו הסיבה, אמא יקרה, שאני גם מעדיף לצאת ולשחק
כדורגל, ולא ללכת למכון הכושר כרגע, כי זה פשוט יותר
כיף לי. וזה עדיין שורף הרבה קלוריות. אני לא שולל מכון כושר,
אבל יש עוד אפשרויות.
תבואי איתי, מבטיח לך שאני בכושר.
יהיה כיף :)
ולסיום, אמא יקרה …
אני רואה שאת נשקלת כל יום, ואם ירדת במשקל את מתבאסת,
עלית במשקל? את מאושרת. אני לא רוצה שרמת האושר שלי תקבע לפי המשקל.
אולי המשקל מעניין אותך, אבל אותי הוא פחות מעניין.
כן מעניין אותי איך אני מרגיש בתוך הגוף של עצמי, כמה אני חזק,
וכמה אני אוהב את מה שאני רואה במראה, בלי קשר למשקל שעל
הצג.
רות סוף.
עכשיו,
תקחי את המכתב הזה ותדפיסי אותו, הוא נכתב אחרי אינסוף
שיחות עם הורים. זה תקף גם אלייך, וגם למשפחה שלך.
יכול להציל
תביני, בשונה ממה שכל מיני גורואים למיניהם
מנסים להציג היום – אין בעיה עם לרדת במשקל.
אין בעיה עם לרצות להראות יותר טוב.
אין בעיה עם לוותר על מאכל כזה או אחר.
בדיוק כמו שאין בעיה עם להיות מלאה יותר.
אין בעיה עם לא להתעניין האם עלית או ירדת במשקל.
איפה הבעיה מתחילה?
כשאת לא יודעת לתקשר את המסר נכון – וזה משפיע
גם על הנראות וההרגשה שלך, וגם של המשפחה שלך.
שימי לב למילים שיוצאות לך מהפה,
כי הן אחראיות גם למעשים שלך.
אוהב מאוד,
ג׳ניה רומסקי.