הלכתי למטבח. הבאתי סכין. והגנתי על אמא שלי.
עד היום אני זוכר את הקור רוח שעשיתי את זה בתור ילד בן 7-8.
אותה התקופה חשפה אותי לאחד הסודות
הכי מרגשים בתהליכי חיטוב …
את מבינה, קיבלתי מתנה משמיים:
פיתחתי יכולת התמודדות עם
מצבי קיצון, מה שעזר לי להכנס
לקטגורייה שבה המוח יכול להתמודד
עם שלב קריטי בדיאטה.
מנחשת מהו?
נקודת הצלחה בדיאטה.
העניין הוא שיש 2 קטגוריות כאן…
ואת חייבת לדעת באיזו מהן את נמצאת.
לפי המידע הנסתר הזה, את תגלי לי דבר חשוב עלייך,
ועל ”היכולות חיטוב” שאת צריכה לפתח בשביל להגיע לגרסה
הכי בריאה וחטובה של עצמך.
יש משפט שעד לא מזמן לא הבנתי אותו:
“יש אנשים לא יודעים להתמודד עם הצלחה”
המוח שלי תמיד פירש את זה בתור
“אוי נו איזה תירוץ מתייפיף”
את יודעת,
כשהמשפט הזה נזרק לאוויר תמיד
זזתי בחוסר נוחות בכיסא, זה קרה גם לך?
הרגשתי שזו קרקע שאנשים מכינים לעצמם כשלא יצליחו…
ובימים האחרונים התגנבה לי מחשבה למוח
שקצת שינתה לי את נקודת ההסתכלות.
בואי נדמיין מצב שבו את מסיימת את הסגרחג הזה …
את עולה על המשקל ורואה פתאום פחות 3 קילו.
ואחרי זה את מרימה את הקניות מהסופר,
ופתאום את לא מתנשפת.
שלא נדבר על זה שפתאום כאבי הגב והברכיים לא קופצים
להזכיר לך כל רגע שאת לא בת 16 כבר.
איזה כיף זה יכול להיות, אה?
אבל מה שמעניין אותי זה מה קורה רגע אחרי…
רוב האנשים?
ייכנסו למוד של ‘חוסר יכולת להתמודד עם ההצלחה’.
למה אני מתכוון?
הם יאכלו יותר.
הם ”ישחררו את החבל”.
יהיה יותר קל לוותר על אימון.
פתאום השריר של כוח הרצון נחלש.
זה קטע – כל זה קורה בהפרש של שעות …
ואז פשוט נכנסתי לעולם של מחשבות.
והבנתי שיש 2 סוגי אנשים:
1. אנשים שלא יודעים להתמודד עם הצלחה
2. אנשים שלא יודעים להתמודד עם כישלון
שני המקרים קריטים ליכולת שלך לקבל את הגרסה
הכי בריאה וחטובה שלך, נכון?
אגב, לאיזו קטגוריה את נכנסת?
למשל,
אני יודע שאני רב אומן בהתמודדות עם כישלון.
אין לי בעיה להגיב ולפעול במצבים קשים,
אפילו מצבי קיצון.
אני זוכר כבר מגיל 7-8 ‘פיתחתי’ את השריר הזה.
בתור ילד אבא שלי קיבל צו הרחקה מהבית שלנו לתקופה …
בתור ילד אני זוכר שהיה יום אחד שהצעקות בבית הגיעו לרמה של *כמעט* אלימות
בגלל כל אווירת האלכוהליזם שהבית היה שרוי בה…
במצב הכי אוטומטי – הלכתי למטבח,
בחרתי ‘כלי הגנה’, הבאתי את הסכין,
וזה הספיק בשביל להרתיע ולהגן על אמא שלי.
עד היום יש לי פלאשבקים לאותו הרגע שרואים
ילד, קר רוח, בן 8 מחזיק סכין בשביל להגן.
במקרה שלי,
תקופת הילדות שלי לימדה אותי להתמודד עם מצבי קיצון – כאילו זה גרעינים.
מצד שני, כשגדלתי?
וכל פעם הייתה לי הצלחה קטנה…
היה לי קשה בטירוף ‘לתחזק’ אותה.
ואולי את מתחברת לזה גם…
זה קשור לכל תחום.
בעסקים.
בכל פרוייקט שהצליח? פתאום מצאתי את עצמי
מוריד את הרגל מהגז ואפילו הולך כמה צעדים אחורה.
בזוגיות.
מגיל צעיר מאוד… אחרי ‘שהצלחתי’ להשיג אחת כזאת? הורדתי
את הרגל מהגז.
אבל במשך שנים – הבעיה הכי גדולה הייתה בדיאטה.
בכל פעם אחרי הצלחה מסויימת, בין אם זה במשקל, בהרגשה
או בהישג מסויים?
מצאתי את עצמי באותו הלילה ‘מתגמל’ את עצמי, הרבה יותר מסתם ‘תגמול’
אוכל יותר.
יוצא למסעדה.
תגמול עצמי …
שלא תביני לא נכון,
הפסיכולוגים הכי גדולים בעולם, חוקרי התנהגות
והמומחים של המוח אומרים שזה קריטי לתגמל את עצמנו,
אבל התגמול חייב להגיע בצורה שלא הורסת את מה שבנינו.
יש אומנות מאחורי התגמול העצמי.
וברגע שאת שולטת באומנות הזאת?
יהיה לך קל להשיג את מטרות העל שלך.
ויותר חשוב מזה?
יהיה לך קל להתמיד וכל הזמן להגיע לפסגה חדשה יותר של עצמך,
ואם את קוראת את השורה הזאת ויש לך עור ברווז?
בצדק!
אז איך את הופכת להיות אשפית התגמול העצמי?
הנה כמה עקרונות חשובים…
ודרך אגב, זה כלי שיעזור לך לעבור את הסגר, החג,
וכל אירוע אחר.
1. תבחרי את התגמול מראש.
הצלחת לשמור על התפריט היומי?
סוף יום תקחי לך ארטיק של 20 קלוריות (לדוגמא).
2. הגמול חייב להיות כמעט מיידי
זאת אומרת, אם עשית פעולה שמצריכה גמול, כמו למשל
סיימת הליכה, וזו פעולה שלא מובנת מאליה? תתגמלי
את עצמך אחרי ההליכה.
3. הגמול חייב לקדם את המטרה שלך, ולא להוריד ממנה.
נחזור להליכה… סיימת הליכה ואת מאושרת שעשית את זה?
המון אנשים ‘ייתגמלו’ עת עצמם ע”י זה שהם יאפשרו להם
לאכול יותר. למשל, הם יילכו לבית קפה ויאכלו בורקס או אפילו
יישתו קפה הפוך.
הקטע?
וזה משהו מעניין…
שבקפה הפוך יש… נאמר 200 קלוריות,נכון? אם לא היית עושה
את ההליכה הזאת של ה-15 דק’, ששרפת בה 100 קלוריות…
אז לא היית שותה את הקפה ההפוך. זאת אומרת שהגמול שלך שווה לך תוספת
של 100 קלוריות (!) זה גמול שאת רוצה להתרחק ממנו.
רוצה לחשוב על גמול טוב יותר ביחד?
– לשלוח הודעה למישהו שחשוב לך שסיימת את ההליכה (למשל חבר/בן זוג/מאמן),
ולקבל את הערכה שלו.
– לשים שיר שאת ממש אוהבת לשמוע.
– לצייר לך ציור קטן ביומן שמעיד שהצלחת היום.
– ללכת לראות את הים ועוד ועוד.
הבנת את הרעיון?
בכל מקרה, אני מבקש ממך דבר אחד:
תחדדי את רמת המודעות שלך.
את לא יודעת להתמודד עם הצלחות? תשמרי את המאמר הזה
ותלמדי איך לתגמל את עצמך. לא יודעת איך להתמודד
עם כשלונות? תהיי מודעת לזה, קודם כל – ובהמשך
אגע גם בזה.
– ג’ניה.
